על גפן ותאנה והחוזה בין הריבון לנתיניו

צבי בן-דור בנית

בשנת 1790 פנה מוזס סאיחס (Seixas, 1744–1809), ראש הקהילה היהודית של ניופורט, רוד איילנד אל ג’ורג’ וושינגטון, נשיאה הראשון של ארצות הברית של אמריקה. בעקבות פנייה זו התפתחה בין השניים חליפת מכתבים. מאמר זה פותח בניתוח ההקשר המקראי של תכתובת זו, המשמש רקע להכרזתו החשובה של וושינגטון על החירויות שמיעוטים גולים עשויים לזכות להן. בתשובתו לסאיחס, הכוללת דברי חיזוק ועידוד לקהילה היהודית, משתמש וושינגטון בדימוי המקראי של הגפן והתאנה. באמצעות הצגת ההקשר המקראי נוכל להבהיר שאלות הנוגעות לגבולות שבתוכם עם כזה יכול להתנהל כקבוצה מובחנת. אני מראה כי ההקשר המקורי שבו משובץ דימוי גפן והתאנה הוא למעשה חוזה בין הריבון לנתיניו.
בהמשך המאמר אני מביא דוגמה לריבון חדש המפר את הבטחתו מיד לאחר עלייתו לשלטון: המלך בואבדיל, הסולטן האחרון של ממלכת גרנדה, נכנע למלכים הקתולים איזבלה הראשונה מקסטיליה ופרננדו השני מארגון, אחרי שקיבל מהם הבטחה לסובלנות דתית; אלא שההבנה שהושגה לא נשמרה, וההמשך ידוע לכול.
על רקע האינקוויזיציה הספרדית שבאה בעקבות כך אני דן במוטיב של שריפת ספרים לאורך ההיסטוריה. מאורעות כאלה מייצגים לטענתי את ההפך הגמור ממה שקבע וושינגטון במכתבו: הם מדגישים את הקשר בין חוסר סובלנות דתית ובין אלימות. ההתבוננות בשריפת ספרים מספקת לנו הזדמנות לבחון את תהליכי הריסתה של תרבות אחת וצמיחתה של תרבות חדשה על חורבותיה.

Asma Bağları, İncir Ağaçları ve Bağnazlığın Külleri

Zvi Ben-Dor Benite
1790 senesinde ABD’nin Rhode Island eyaletine bağlı Newport şehrinde yaşayan Yahudi Cemaati’nin başı Moses Seixas (1744–1809) ABD’nin ilk cumhurbaşkanı George Washington ile mektuplaştı. Bu makalede ilk once bu ikili arasındaki yazışmanın Tevrat’a ilişkin bağlamının analizini yapıyorum. Washington’un Tevrat’tan alıntı yaparak yazdığı mektup yüzyıllardır sürgün içinde yaşayan bir azınlık için verilen beyanların en güzellerinden biridir. Seixas’a cevabında Yahudi cemaatine güvence vermek için Tevrat’taki asma ve incir ağacı imgelerine gönderme yapar. Bu göndermenin hangi bağlamda yapıldığını incelemek, böyle bir cemaatin hangi sınırlar içerisinde ayrı bir grup olarak yaşamlarını sürdürebileceklerine dair soruları cevaplandırmaya yardımcı olur. Asma ve incir ağaçlarına yapılan gönderme aslında hükümdar ile tabileri arasında yapılan bir anlaşmayı ifade eder.
Makalenin ikinci bölümünde ise yeni bir hükümdarın tahta geçtikten sonra verdiği sözü nasıl tutmadığını anlatıyorum. Kastilyalı I. Isabel ile Aragonlu II. Ferdinand’dan aldığı dini hoşgörü sözüne güvenerek Sultan Boabil Granada’yı Katolik Krallara teslim etmişti. Katolik Krallar ise sözlerinde durmadı.
Ardından gelen İspanyol Engizisyonu’nu göz önünde bulundurarak, tarih boyunca kitap yakma olaylarını anlatarak makaleyi sonlandırıyorum. Kitap yakma olaylarının Washington’un mektubunda söylediklerinin tam zıddını ifade ettiğini iddia ediyorum: Kitap yakmak dini hoşgörüsüzlük ile şiddet arasındaki ilişkiyi gösteririr. Bu konu üzerinde düşünmek ise yeni kültürün yok edilen başka bir kültürün harabelerinde kurulma sürecini incelememize yardımcı olur.