התיאולוגיה של ההגירה: לקראת המשׂגה השוואתית
אוריה שביט, גליה צבר, אנדרו אזנסטן ותרזה היירינגס לביא

מאמר זה מציג את רעיון “התיאולוגיה של ההגירה” באמצעות ניתוח השוואתי של טקסטים מאת מנהיגים דתיים המתארים את ההגירה כהגשמה של שליחות דתית. על סמך קריאת מקורות ראשוניים ומחקרי שדה המאמר בוחן חמש דוגמאות: כנסיית ישוע הנוצרי של הקדושים בני זמננו, האומה האפריקנית העברית הישראלית של ירושלים (הכושים העבריים), גישת הווסאטי האסלאמית, תנועת חב”ד היהודית, והכנסיות האפריקניות העצמאיות שהוקמו בידי מהגרי עבודה בישראל. המאמר מבחין בין שני דגמים של תיאולוגיות הגירה: “פרואקטיבית–אדפטיבית”, שעיקרה קריאה לקהילות דתיות להגר מארץ לארץ, ו”רטרוספקטיבית–אדפטיבית”, העוסקת במתן הכשר להגירה קיימת המוּנעת משיקולים ארציים וקוראת תיגר על נורמות דתיות. מן הניתוח עולה כי תיאולוגיות הן קורפוסים דינמיים המתפתחים כל העת, וכי הצלחתן של קבוצות דתיות מהגרות לעמוד בכישלונות פיזיים ובאתגרים מוסריים תלויה ביכולת של הנהגותיהן להתאים את הנרטיבים התיאולוגיים שלהן לנסיבות המשתנות.

Karşılaştırmalı bir Kavram Olarak Göç Teolojisi

Uriya Shavit, Galia Sabar, Andrew Esensten, and Teresa Harings Lavi
Bu makale dini liderler tarafından yazılmış ve göçü dini bir çağrı olarak betimleyen metinleri karşılaştırmalı olarak analiz eder ve “göç teolojisi” kavramını ortaya koyar. Bu analiz birincil kaynaklar ve saha çalışmalarına dayanarak beş farklı dini inceler: İsa Mesih’in Son Zaman Azizler Kilisesi, Kudüs’ün Afrikalı İbrani İsrailoğulları, wasati İslam akımı, Hasidik Yahudilerin Habad din hareketi ve göçmen işçiler tarafından kurulan Bağımsız Afrika Kiliseleri. Bu makale göç teolojisi kavramını “proactive-adaptive” ve “retrospective-adaptive” olarak ikiye ayırır. Proactive-adaptive kategorisindeki metinler dini cemaatleri bir yerden başka bir yere göçe davet eden dini çağrıları anlatır. Retrospective-adaptive kategorisindekiler ise esasen dini normlara karşı olan fakat dünyevi sebeplerden dolayı yapılmış göçleri meşrulaştırmayı amaçlayan metinlerdir. Bu analizler göç teolojisinin dinamik, sürekli evrilen bir derleme olduğunu gösterir ve göç eden dini gurupların fiziksel ve manevi zorlukları aşabilmesini liderlerinin anlatılarını değişen şartlara uydurabilme kabiliyetlerine bağlı olduğunu gösterir.