The Foundational Antinativism of Mizrahi Literature

The Foundational Antinativism of Mizrahi Literature: Introduction to Flora Saporto

by Moshe Behar

Theoretically or empirically, is it possible that a man could have written the first modern feminist story? Is it similarly possible that an Ashkenazi woman could have written the first protofeminist literary Mizrahi text? Answering in the affirmative, this essay unveils the antinativist Ottoman foundation for what contemporary scholars of Hebrew literature call “Mizrahi literature.” It does so by translating, for the first time into English, parts of a 3,700 word Hebrew story titled “Flora Saporto,” which was published in February 1914 in the periodical Haherut (1909–1917). The text was published under the pseudonym Bat Zvi, but it was written by suffragist and doyen of early modern Hebrew literature Nehama Puhachevsky (1869–1934). Bizarrely, however, during the century since its publication, this foundational story has been neither discussed nor analyzed by any scholar of Hebrew literature.

“פלורה ספורטו” – חלון הצצה אל השינויים בחיי הנשים הספרדיות בארץ ישראל בסוף התקופה העות’מנית

מרגלית שילה

עד 1870 היו היהודים הספרדים הקבוצה היהודית הגדולה ביותר בארץ ישראל. עם בוא גלי העלייה הראשונים של יהודים אשכנזים, איבדו הספרדים לא רק את מעמד הבכורה שלהם אלא גם, במידה רבה, את יוקרתם ורבים ממאפייניהם. שינויים אלה השפיעו גם על סגנון החיים של הנשים הספרדיות. הסיפור “פלורה ספורטו”, שראה אור בירושלים בשנת 1914 בעיתון העברי החרות, משרטט את דמותה של צעירה ספרדייה המייצגת את התהליך המורכב הזה. המאמר מתאר את המאפיינים המסורתיים של צעירות ספרדיות ומנתח את המאפיינים החדשים של פלורה ספורטו. היא למדה בבית ספר שנוהל בידי אשכנזים ציונים, רכשה חינוך עברי, נישאה מאהבה והעריצה את האשכנזים שבקרבם חיה. ניתוח קפדני של “פלורה ספורטו” חושף את הכאב הכרוך באימוץ זהות חדשה במציאות המורכבת של ימי סוף השלטון העות’מני בארץ ישראל.

Filistin’de  Osmanlı Döneminin sonunda Seferad Kadınların Hayatındaki Değişimlere Açılan bir Pencere: “Flora Saporto”  

Margalit Shilo

1870’e dek Filistin’deki en büyük Yahudi topluluğu Seferadlardı. Aşkenaz Yahudilerin göç hareketlerinin ilk kez başlamasından itibaren Seferadlar yalnızca üstünlüklerini değil, aynı zamanda prestijlerini ve büyük oranda karakteristik özelliklerini de kaybettiler. Bu değişiklikler Seferad kadınların yaşamını da etkiledi. Kudüs’te İbranice çıkan Haherut gazetesinde 1914’te yayınlanan “Flora Saporto” hikayesi genç bir Seferad kadının yaşadığı bu karmaşık süreci resmeder. Bu makale genç Seferad kadınların geleneksel karakteristiğini tasvir ederken Flora Saporto’nun değişim sürecinde edindiği yeni özelliklerini analiz eder. Flora Saporto Siyonist Aşkenazların yönetimindeki İbranice bir okulda eğitim alır; aşk evliliği yapar; aralarında yaşadığı Aşkenazlara hayranlık duyar. “Flora Saporto” dikkatle incelendiğinde Osmanlı egemenliğinin son döneminde Filistin’deki çetrefilli realite içinde aslında yeni bir kimlik edinmenin acısını ortaya koyduğu anlaşılır.